השבת מזווית קצת אחרת | על פי אברהם יהושע השל

מאת: אור קרסנר

מאז שאני מכירה את עצמי השבת תמיד הייתה חלק חשוב מחיי, משום שהיא הייתה טבועה בי מאז ומעולם, כבחורה שגדלה בהווי דתי, למרות שהורי פתחו בפני את האפשרות לבחור האם להמשיך לשמור את השבת או לסטות מן הדרך – תמיד בחרתי להאמין גם כשהיו לי שאלות שלא בהכרח מצאתי תשובות.

אני זוכרת את הימים שבהם אמי הייתה מדליקה נרות. זה היה הזמן שלי להתבודד עם עצמי בחדר, לשחק בלגו, או לקרוא ספר שלא הספקתי לקרוא משום ששגרת היום יום מנעה ממני להרגיש את התחושה הזאת שאני יכולה סוף סוף להתחבר לעצמי ולהתנתק מפני כל הפיתויים מסביבי, לנסוע, להדליק טלוויזיה. כאשר מגיעה השבת אני מתחברת לעצמי מחדש ורואה סוף סוף את בורא עולם.

כאשר התחלתי ללמוד בתוכנית אלול, חשתי הרגשה שונה בשבתות במדרשה. השבת נהפכה להיות אפילו יותר משמעותית ממה שחשבתי קודם לכן. למרות שגם בעבר היא הייתה חלק משגרת חיי, במדרשה היא הופכת לאוניברסלית במובן מסוים, כי אני זוכה לשמור אותה עם אנשים שונים שהכרתי בתוכנית, שלא כולם הגיעו מהמסגרת הדתית שבה גדלתי. כך אני זוכה לראות את השבת מזווית קצת אחרת.

אחד מהשיעורים שזכורים לי היה על רבי אברהם יהושע השל, בהנחיית דרור בונדי. בהתחלה חשתי הסתייגות מהשיעור במידה מסוימת, מפני שלא הסכמתי עם דעותיו של השל, ומדי פעם גיחכתי לעצמי כאשר המרצה היה אומר שהקשר בין אלוהים לאדם הוא נמשל לקשר בין ישראל לאלוהים. מה הוא בעצם מנסה לומר כשהוא ממשיל את הקשר בין ישראל לקשר אינטימי?

לאחר סיום התכנית, המשכתי להגיע לעוד שבתות משותפות של המדרשה, בעיקר לשבתות של חברי למחזור. באחת משיחותיי עם החברים מצאתי את עצמי משוחחת עם אחד מחברי, וראיתי שהוא מחזיק בידו את הספר של השל, "השבת". בהמשך הבנתי שהגישה של החבר הזה כלפי השבת השתנתה, כי כאשר הכרתי אותו בתחילת התוכנית הוא הגדיר את עצמו כבן אדם שלא אוהב להגדיר את עצמו כ"מאמין", שהוא למעשה בן אדם לא דתי. זה גרם לי יותר להסתקרן ולגלות מה עומד מאחורי ההחלטה שלו.

ערב שבת נמשך ושוב נפגשנו כל החברים אבל הפעם נפגשתי עם אותו בחור הזה לבד, חשתי לפתע שכל העולם עוצר מלכת, ואז סוף סוף הבנתי למה בעצם התכוון המרצה באותם ערבים שדיבר איתנו על אברהם יהושע השל. הבנתי למה הוא התכוון כאשר הוא המשיל את עם ישראל ואלוהים לקשר זוגי. כאשר השבת מגיעה אל חיינו, אנחנו מבדילים אותה מיום חול רגיל. שבת היא זמן של קודש, אין את הפיתויים ואת שגרת היום הרגילה שלנו. השבת היא רגע שאנחנו נפגשים עם האנשים האהובים עלינו, הזמן שיש לנו כדי להקדיש לאחר ולאהוב אותו. זה כמו להיתקע בפקק תנועה עם הבן האדם האהוב עלינו מכל, ובאותו הזמן להיפגש עם אלוהים מחדש, כאשר אנו פונים באכפתיות לאיש ורעהו. נוצר רגש אהבה או זמן אינטימי, השבת הוא רגע קדוש בין אלוהים לאדם.

באותו רגע הבנתי מה היא מצוות השבת. השבת קיימת לא רק על מנת שלא נעשה מלאכות שביום יום אדם רגיל עושה, או להתפלל שלוש תפילות ביום. שבת היא זמן להיות עם האנשים שאני אוהבת, משפחה, חברים או אפילו עם בן זוג ולחוש את התחושה הרוחנית ואת הקשר ביני לבין אלוהים, תחושה שלא ארגיש לעולם אם לא אשמור את מצוות השבת.

מאת

אור קרסנר

אור קרסנר

בוגרת מחזור ט' של תכנית אלול, חנתון. בעלת בלוג ביקורת ספרים ומדעי הרוח באינטרנט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.