יש בי מזה, וגם מזה, יש בי שניהם

מאת: עדן ויזלמן

עדן ויזלמן

 

 

 

ושוב הגבה המורמת, ושוב המבט התוהה, והשאלה כבר צפה בינינו באוויר עוד לפני שהיא מתגלגלת מהלשון החוצה: "מה, אי אפשר לדבר איתך בשבת עכשיו?". כשבעומק, ברור לי שהשאלה הזאת, כמו עוד הרבה שאלות (על מחיצה, כשרות וכו'), הן על עצם המוכנות שלי לעשות פשרות מעשיות בחיים שלי, אל מול עולם הלכתי שאני לא תופסת את עצמי כמחויבת אליו. למה להציב את עצמי במצב שאני צריכה לעשות את הוויתורים האלה? מה לגבי חוסר ההגינות שבדבר? והחופש שזה לוקח ממני? לרוב, לא הייתי מייחסת הרבה חשיבות לשאלות האלה, פשוט כי היה לי ברור שאורח החיים שבחרתי לעצמי לא מרגיש לי כמו פשרה, ומבחינתי זה מספיק.

להמשיך לקרוא יש בי מזה, וגם מזה, יש בי שניהם

שני חגי השבועות

מאת: עדן ויזלמן

חג השבועות הוא ללא ספק החג בו אני חווה את הפער הגדול ביותר בין הדרך בה מציינים את החג בבית הורי ובקהילה בה גדלתי, לבין הדרך בה אני מציינת את החג כיום.

גדלתי בקיבוץ, ותמיד חוויתי את שבועות כחג חקלאי, המציין בטקס הבאת הביכורים המסורתי את התוצרים של העבודה החקלאית של ענפי הקיבוץ. זוהי חגיגה של חיי המעשה והיומיום ושל ההתחדשות הקהילתית (למשל, כחלק מהטקס עולים לבמה ההורים עם כל התינוקות שנולדו בשנה האחרונה). יותר מכל, תמיד היה לי ברור שזהו חג שנחגג תחת כיפת השמיים, בין בלות חציר, ריקודי עם, דוכני יצירה וטרקטורים. להמשיך לקרוא שני חגי השבועות

לא לבחור בפחד

מאת: עדן ויזלמן, רכזת בית פרת ירושלים

המאמר של יוסי קליין בעיתון "הארץ", "אליטה חסודה שלנו", נכח בשבועות האחרונים בשיחות רבות וטעונות שהשתתפתי בהן, ושמעתי דברים שהיו לא פשוטים עבורי מאנשים קרובים לי, שאת דעתם אני מעריכה. כאשר קראתי את המאמר, נזכרתי במעגל שיח שזכיתי להשתתף בו בערב הפתיחה של בית פרת ירושלים, בהובלתה של ימי בן דוד, ובו דנו בהשלכותיו של הפחד על המציאות הישראלית ועל התפיסות הפוליטיות שלנו. להמשיך לקרוא לא לבחור בפחד