לשוב לשורשינו הציוניים (או תשובה לידיד ניאו-ישראלי)

מאת: אלירן זרד

לפני שבוע חגגנו 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון. אולי מוגזם לומר חגגנו. ציינו? לא ממש. כל "סלב" שמחליק בשלולית בשדרות רוטשילד מעורר דיון ציבורי סוער יותר. אפשר שמערך ההשקיה של עיריית תל אביב מצריך מחשבה אסטרטגית מחודשת. אבל מה יהיה על המדינה והחברה הישראלית המתנתקת והולכת ממקורות יניקתה, השוכחת את ראשית היווסדה? הרי רק לפני שנה חגגנו – ובאותו האופן ממש – 120 שנה לפרסום הספר שהביא לכינון הקונגרס, "מדינת היהודים", אולי הספרון המשפיע ביותר על תולדות העם היהודי בעידן החדש. דממה דקה. הזהו גורלו של בעל החזון המטורף שהחליט יום אחד לברוא במוחו מדינה והפכה עוד בימי חייו לעובדה פוליטית מוצקה? הזהו גורלה של החברה הישראלית להתנתק משורשי יצירתה – לא רק היהודים המסורתיים, אלא אף מאלה מודרניים – ולהמשיך לרחף כהזיה תלושה בחלל הפוליטי, ללא יסודות המחברים אותה לקרקע צמיחתה? הזהו כוחו של עם, הזוכר אלפי שנים את חורבן ביתו הלאומי, לנצור את תקומתו מחדש? להמשיך לקרוא לשוב לשורשינו הציוניים (או תשובה לידיד ניאו-ישראלי)

חירות על הלוחות

"ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים, והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת."

שמות לב טו-טז

אל תקרי 'חָרוּת' אלא 'חֵרוּת' דורשים חכמינו בשמות רבה. בכך הם רומזים לנו, כי המנהג המקובל במקומותינו לראות דווקא את חג הפסח כ"חג החירות", טעות ביסודו. ראוי היה יותר, לדעתם, לקרוא בשם זה את החג אותו אנו חוגגים כעת, הוא חג מתן תורה . אם כן, איזו חירות הייתם רוצים אתם לחגוג? להמשיך לקרוא חירות על הלוחות

קול התור

השנה 1806. חורף. אי שם ברוסיה הלבנה, בעיירה קטנה על גדות הדנייפר, מתכנסת לה חבורת יהודים מלאי מרץ והשראה. בראשיהם מתרוצצים רעיונות מהפכניים על גאולת היהודים. הגאולה, הם טוענים בהשראת תורת רבם, לא תבוא על ידי נס, כי אם "בדרך הטבע" על ידי מעשיהם של היהודים עצמם. השבועות בטלו- העת הגיעה לדחוק את הקץ. בפיהם שגורה מימרה עתיקה מספר הזוהר: "באתערותא דלתתא תליא מילתא. לעורר התערותא דלעילא"[1.בהקשר זה: ההתעוררות מתחילה מלמטה, ההתעוררות האנושית לפעילות תעורר לפעילות את ההתעוררות מן השמים.] … להמשיך לקרוא קול התור

לבירור עמדתנו

קריאות ה-‘אף על פי כן‘ כבר לא נשמעות במחוזותינו. אני רואה אותנו – הרבה אנשים עם מוטיבציות גדולות שמבינים שמשהו אינו כשורה ולא יודעים להגיד מה. אנשים עם הרבה רצון לשנות ובלי הרבה כיוון, בלי חזון. פה ושם מנסים להצטרף לתנועה או למאבק כזה או אחר, לקחת דבר אחד ולשים אותו במרכז, מנסים לבעוט, למרוד במערכת, ובסוף מסתפקים במאבקים קטנים ומקומיים, או מתכנסים בתיקון האישי או בעולמות רוחניים. להמשיך לקרוא לבירור עמדתנו

ציונות ושואה

מדינת ישראל קמה במידה רבה בזכות שואת יהודי אירופה, זוהי טענה חוזרת ונשמעת מדי שנה בימים שלקראת ואחרי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הדיון אינו מתמצה בהתייחסות לאירועים ההיסטוריים שנבעו או נעשו בעקבות השואה, אלא מדובר גם בהקשר של דרכנו המדינית והרוחנית כיום, כחלק מהשיח הפוליטי-אקטואלי. להמשיך לקרוא ציונות ושואה

הצהרה של העם

"אף על פי כן". כמו בחוש נבואי, נבחר הביטוי הזה כנושא הדיון של "דעת פרת' לפני שני גיליונות. אז נראה היה כאילו השאיפה להתעוררות של העם מהאדישות והרפיון שאחזו בו בעשורים האחרונים היא חסרת סיכוי. להמשיך לקרוא הצהרה של העם

על אחרוּת ואחריות חברתית

”אחר“: כל שהשלילה מאפיינת אותו. ”אחר“ כל מה שיש בו, שאין בשני. ”אחר“ מורה תמיד על ניגוד, אפילו אין זה אלא ניגוד יחסי, אפילו השני כלול באותו מושג, ושניהם פרטים של כלל אחד. להמשיך לקרוא על אחרוּת ואחריות חברתית

ירושלים ובבל

בגיל 26 עזבתי את המרכז. עליתי על אוטובוס לירושלים בכוונה לא לשוב עוד. לעזוב אחת ולתמיד את השעמום הגדול, הבורגני, את חוסר התכלית והנוחות התמידית, המפונקת, של חיי עיר. על כביש אחד, בחיפושי אחר מקום מגורים ועבודה, תוך בהייה בנוף המתחלף מבניינים ליערות ולהפך, הייתי מהרהר על החיים וכותב לעצמי מחשבות, רשימות וסיפורים. להמשיך לקרוא ירושלים ובבל

יש אלוהים, אין אלוהים

בשבוע שבו נודע לי נושא הגיליון הנוכחי נפטר הרב מנחם פרומן. רק כשבועות מספר קודם לכן הלך מאיתנו הרב דוד הרטמן. שני גדולי הדור הללו, פורצי דרך בחשיבתם על היהדות, על האמונה ועל התורה, כל אחד בדרכו הייחודית, שניהם הגיעו אלינו למדרשה בסמינר הבוגרים לפני שנתיים, הסמינר שעסק בנושא מקומו של בית המדרש בהיסטוריה היהודית ובעקבותיו נוצר 'בית פרת' הראשון בירושלים. להמשיך לקרוא יש אלוהים, אין אלוהים

בין קינה עתיקה לשירה חדשה: ביאליק על בית המדרש

בית המדרש, כרעיון וכעיקרון תרבותי היסטורי, הוא הנושא שעמד במוקד סמינר הבוגרים האחרון של המדרשה. הסמינר הוקדש ללימוד על בית המדרש, על מקומו ועל תפקידו בהיסטוריה היהודית, ולמחשבה השקפתית על מקומו של בית המדרש שלנו בתוך שרשרת דורות הלומדים. Hingchardowblenre . הנחת היסוד של הסמינר הייתה שההיסטוריה היהודית מעוצבת ומונעת במידה רבה על ידי רעיונות ומעשים שנרקחים בבית המדרש, על ידי לימוד ופירוש מחודש של מקורות התרבות והאמונה היהודית, כניסיון בלתי פוסק לשאוב מבארות 'הימים ההם' ולתת להם הגשמה חיונית ומעשית 'בזמן הזה'. להמשיך לקרוא בין קינה עתיקה לשירה חדשה: ביאליק על בית המדרש