למה ניגרע | פסח שני – יום הסובלנות הדתית

מאת: אור אליאסיאן

(פורסם במקור ב"מאקו", ומפורסם כאן לכבוד הערב שהתקיים אתמול עם אור יחד עם תכנית 'מבוע' במדרשה)

אני לסבית דתייה. צמד מילים שלפני כמה שנים לא היה אפשר להעלות אותו על הדעת. כשהתחלתי להבין שאני לסבית, כעסתי על הקב"ה. ביקשתי ממנו בכל תוקף שיחליף את ההתמודדות שלי בעולם. הסכמתי לקחת על עצמי כמעט הכול, רק לא את זה. רק שלא יגזור עליי לחיות חיים שאין בהם בית. להמשיך לקרוא למה ניגרע | פסח שני – יום הסובלנות הדתית

הגדרה כזהות

מאת: אור אליאסיאן.

ההגדרות הזהותיות השונות שלי מתקשות לדור בכפיפה זו עם זו על הנייר. ואף על פי כן, כולן מרכיבות את היותי. אני בוחרת להגדיר את עצמי כאישה, דתייה, לסבית ומזרחית, למרות שאף אחת מן הזהויות הללו לא מתיישבות עלי בדיוק. עם כל אחת אני בוחרת להתכתב ולמקם את עצמי אחרת ביחס אליה.

הזהות שלי איננה סטטית, אני מאמינה שהחיות נמצאת דווקא במתחים שמרכיבים אותה. המתח מאפשר לי להשאר עירנית כל העת. אני יכולה לבחור לוותר על הגדרות, ופשוט להיות מי שאני  – ישות ששומרת שבת, שהמסורת שלה שאובה מעיראק ואיראן ובזוגיות עם אישה אחרת. מבחינה פרקטית חיי ישמרו זהים, עם ההגדרה ובלעדיה. אולם לולא ההגדרה, אני הופכת להיות אוסף של פרקטיקות שאין שום דבר שמתכלל אותם מלבד שמי. להמשיך לקרוא הגדרה כזהות