מחשבות על מקום הרגש והתבונה בפוליטיקה

מאת: ראובן חורון

ראובן חורון

אני זוכר איך כשהייתי ילד הכל נראה לי פשוט כל כך. כשהיו בחירות, חשבתי שכל אחד שומע את דברי המועמדים השונים, בוחן את מצעי המפלגות ועל סמך כל אלה מקבל החלטה מושכלת ושקולה באיזה מועמד לבחור. העולם נראה פשוט וברור. היה לי מאוד מוזר לשמוע למשל, שכדי לקבל תואר באוניברסיטה צריך ללמוד במשך שלוש או ארבע שנים. לא הבנתי אז מה יש ללמוד כל כך הרבה.
כיום כל זה נראה לי מצחיק. אחרי מספר שנים של לימודים באוניברסיטה, אני מבין כמה מעט אני יודע על העולם. אני מבין היטב, במידה רבה של צער, שגם אם אשקיע עשרות שנים בלימודים, עדיין אדע ואבין רק פסיק קטן על העולם. העולם אכן מורכב, נדמה לי שכולם מבינים זאת בשלב כלשהו. לכן, כל אדם בוחר לו בסופו של דבר תחום התמקצעות צר, כל הכלכלה המודרנית מתבססת על כך. למשל, בעת קניית דירה, רובנו נעזר בעורך דין, את הילדים נשלח לבית הספר לקבל חינוך וידע מהמורים, ובעת הצורך, במידה שיש לנו בעיה רפואית, נפנה לרופא כדי לקבל ייעוץ וטיפול.

בשנים האחרונות הולך ונעשה לי יותר ויותר ברור כמה גם המציאות הפוליטית מורכבת (כאשר הכוונה היא לנושאים הקשורים למדיניות חוץ, פוליטיקה פנימית, החלטות כלכליות, דעות וערכים רווחים בחברה וכדומה). אנסה להמחיש את המורכבות הזאת בעזרת הקבלה לגוף האדם. הגוף מורכב ממספר עצום של מערכות החל מרמת התא, ממשיך ברמת האיבר וכלה בגוף השלם. למערכות אלה השפעות הדדיות אחת על השנייה, ולכן הבנה של מערכת מסוימת לא מספיקה ויש להבין את מכלול ההשפעות ההדדיות בין המערכות השונות. השפעות אלה מורכבות בצורה יוצאת דופן, ולכן למרות ההתקדמות המשמעותית של הרפואה בעשורים האחרונים, עדיין רב הנסתר על הגלוי.

להמשיך לקרוא מחשבות על מקום הרגש והתבונה בפוליטיקה

על יצירה, מחשבה חיובית ומתינות

מאת: ראובן חורון

ראובן חורון

רציתי לשתף אתכם בנושא שמאוד מעסיק אותי בזמן האחרון, ולא נראה לי שיש מי שאינו שם לב אליו, והוא הלך הרוח שרווח בשנים האחרונות בשיח הציבורי במדינה. אני מתכוון לאותו שיח שלילי וביקורתי (במובן הרע של המילה) שמאפיין את הפוליטיקה, התקשורת והרשתות החברתיות. באופן אישי, אני מאוד מתוסכל מהמצב הזה, ומאוד הייתי רוצה שישתנה. אנסה לשתף בכמה מחשבות שהיו לי בעניין הזה, שאני מקווה שיעזרו להבין ולשפר את המצב.
אז קודם כל, איך בכלל הגענו למצב הזה? למה דווקא עכשיו? אני חושב שאת הבסיס לכך נשיא המדינה, רובי ריבלין, איבחן בצורה טובה מאוד בנאום השבטים שלו. בנאומו הוא מתאר את התהליך שבו החברה הישראלית עברה למבנה של שבטים, ללא רוב מוחלט, בניגוד ל"מדורת השבט" של העבר. יתר על כן, התהליך הזה רק יהיה יותר ויותר בולט בשנים הבאות. במצב הזה כל שבט חש איום על הזהות שלו ופחד לקיום השבט שלו. המציאות הזאת מהווה קרקע פורייה לליבוי יצרים של אלימות ושנאה שנמצאים בכל אדם ואדם. לכן, זה לא צריך להפתיע שהשיח השלילי קיבל תאוצה דווקא בשנים האחרונות.
להמשיך לקרוא על יצירה, מחשבה חיובית ומתינות