אם פונדקאית

שלומית ראונר-רוזיצקי

מאת: שלומית ראונר

בימים האחרונים, בעקבות חוק הפונדקאיות בעיקר, עולה לדיון סוגיית הפונדקאות. מיותר לציין שאני תומכת בפונדקאות לזוגות להט"בים ומקווה שזה עוד יגיע, אבל לא על זה הדיון.
בקבוצות פמיניסטיות אני פוגשת שוב ושוב את טענות לגבי "ניצול", לגבי "תעשיה", וכן את הטענה ש"לקרוע את הילד ממי שהולידה אותו זו צלקת נפשית ליולדת".
אז שלום, הרשו לי לספר לכם: אני בדרך להיות פונדקאית (תחזיקו לי אצבעות. כבר שנה וחצי בתהליך ונראה שסוף סוף מתקדם!), ואני גם אשה פמיניסטית, פעילה חברתית, מעט משכילה ובלי קשיים כלכליים, תודה לאל.

למה אני רוצה להיות אם פונדקאית? זה התחיל מחברה שהיתה זקוקה לפונדקאית, והבנתי שזה משהו עצום, בלתי נתפס, שאני יכולה לעשות למענה. בורכתי בהריונות קלים ולידות נפלאות. יש נשים שאין להן הברכה הזו, לא רק של הריונות ולידות קלים – של הריונות ולידות בכלל. מאחר שמסיבות דתיות אשה נשואה לא היתה אופציה עבור חברתי, האפשרות ירדה מהפרק, אך נשארה בתודעה. חשבתי לעצמי, חברה או לא, יש עוד מאות נשים בארץ שנשבר להן הלב חודש אחר חודש, שנה אחר שנה, ואני יכולה להאיר את ימיהן.

להמשיך לקרוא אם פונדקאית

הדברים שלא סיפרו לך על חופשת הלידה

מאת: שלומית ראונר-רוזיצקי

כשדורון נולד לפני שנתיים, הוא צרח בלי הפסקה, בערך שלושה חודשים רצוף. בהתחלה עוד חיפשתי את הוראות ההפעלה שלו. הן לא היו במסמך שהוצמד עם לוח קשיח לעריסה בבית החולים  ("אפגר 9.5, מניקה, לא להעיר בלילה, ברזל"), ולמרות שלהרף עין היה נדמה שכן, לא קיבלנו מענה מועיל גם מחבילות הלידה השיווקיות שצנחו עלינו (שלושה חיתולים, שני מגבונים, המון המון דברי שבח על החברה המשווקת ועל השי. בסעיף של הוראות ההפעלה: פנקי אותו בחיתולים שלנו והילד יהיה רגוע. לא עזר). הכי קרוב להוראות הפעלה היו דברי האחות הראשית שכינסה את ההורים החדשים ופירטה להם בסבלנות את כל צבעי היציאות האפשריות בחודשים הקרובים: החל מחרדל וכלה בכוסברה, דרך תיאורים של עוד כמה מאכלים שעד היום אני לא נוגעת בהם. להמשיך לקרוא הדברים שלא סיפרו לך על חופשת הלידה