’לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי’: הזדהות עם קהילה כדרך אמצע בין קיצוניות אינדיבידואליסטית וקיצוניות דתית־מטפיזית

ערב שבת יורד על ירושלים, רוח קרירה מעבירה בנו שוב אותן צמרמורות עונג ידועות, והשירה נישאת באוויר. המזמור האחרון של קבלת השבת עומד להסתיים לו, ורגע לפני שישתרר השקט, מישהו ממשיך את הלחן של המזמור. היתר מצטרפים אליו ושרים: ’למען אחי ורעי… למען אחי ורעי… אדברה נא, אדברה נא שלום בך‘. להמשיך לקרוא ’לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי’: הזדהות עם קהילה כדרך אמצע בין קיצוניות אינדיבידואליסטית וקיצוניות דתית־מטפיזית

מסע אל עולם הולך ונעלם: שלושה שבועות ברוסיה הקַרְפָּטִית

מגיל קטן ידעתי שסבתא שלי מהונגריה. בעבר הייתה אישה מאוד מטופחת, עם בגדים יפים ושיער מסודר, ותמיד אבל תמיד עם אודם. האוכל בבית היה הונגרי והשפה הייתה נעה בין הונגרית ליידיש. מי ידע אז שהונגריה תשתנה כל־כך. הונגריה של סבתא שלי היא לא הונגריה של היום. להמשיך לקרוא מסע אל עולם הולך ונעלם: שלושה שבועות ברוסיה הקַרְפָּטִית

יתרונות וחסרונות הקהילה עבור היחיד

קהילה שמתקיימת לאורך זמן מתאפיינת בכך שהיא מעניקה ליחידים המרכיבים אותה מהות שהיא מחוץ להם, וכך מגדילה כל יחיד מעבר לעצמו. אינני רק נועה, אלא נועה מהקיבוץ המאוחד; אינני סיגל, אלא סיגל ממדרשת עין־פרת; אני לא דני אלא דני מהיישוב אלון. כחלק מקהילה אני יותר ממה שאני, כשאני לעצמי. להמשיך לקרוא יתרונות וחסרונות הקהילה עבור היחיד

מתווה רעיוני ליצירת קהילות ברוח מדרשת עין פרת

מטרתו של מסמך זה הִנה להוות תשתית לדיון ועיסוק רעיוני ועקרוני בשאלת הקהילות כדרך חיים, וכיצד הן יכולות להפוך למסלול בר קיימא לבוגרי המדרשה החפצים לחיות במסגרת קהילתית בצורה כזו או אחרת. לצורך הדיון אחלק את המסמך לשני חלקים: רעיוני ואופרטיבי, כאשר בחלק הראשון אעסוק בשאלת הקהילה במובנה העקרוני והערכי, ובחלק השני אעסוק בצורות השונות בהן רעיון הקהילות יכול וצריך, לדעתי, לרקום עור וגידים בקרב בוגרי המדרשה והשותפים לדרכה. להמשיך לקרוא מתווה רעיוני ליצירת קהילות ברוח מדרשת עין פרת