לצאת מגדרנו הציוני

דרור בונדי

מאת: דרור בונדי

נולדתי ציוני, סביי וסבתותיי כולם היו חלק מהמהפכה החלוצית הזו, והוריי חשו שהם ממשיכים אותה בחלוציות של גוש-אמונים. נולדתי ישראלי, ישראל היא ארצי ומולדתי, העברית היא שפתי, אני בשר מבשרו של העם היושב בציון. אבל מיציתי. אני מתוסכל, מרגיש שחייבים לצאת מהקופסא הציונית לנאו-ישראליות.

הכל התחיל במפגש עם השל, מפגש שהכה אותי בתדהמה. הגעתי אליו עם מפה, מפת היהדות הישראלית שהכרתיה היטב. הישראליות עצבה את דרכי, מאז פרפר נחמד ועד דויד גרוסמן; היהדות עצבה את תמונת עולמי מבית הוריי ועד שנים רבות של לימוד ישיבתי. והנה, פגשתי יהודי עם מפת יהדות דומה מאוד לשלי אך עם דרך אחרת לגמרי להתבונן בה. הכלל הראשון בכל ניווט הוא כיוונון המפה ביחס לתנאי השטח. אם טעית בכיוונון הבסיסי הזה, המפה עלולה להוליך אותך בכיוון הלא-נכון. השל טען שהישראליות שלי גורמת לי להחזיק את מפת היהדות הפוך.

להמשיך לקרוא לצאת מגדרנו הציוני

מדינת כל יהודיהּ? הכותל, הגיור והעמותות הדתיות בחינוך הממלכתי

רגב בן דוד

מאת: רגב בן דוד

הפוליטיקה הישראלית סערה בשבוע שעבר סביב סוגיות של יהדות ומדינה. זה עשוי היה להיות דבר משמח, אלמלא זה היה בנסיבות כה מדכדכות. הנה סקירה קצרצרה והסבר מדוע מדיניות המפלגות החרדיות הפוכה מהרוח היהודית שמדריכה אותנו שלא לגרום לאחרים את מה שסבלנו בעצמנו.

בשבוע שעבר סערו הרוחות בישראל ובעולם היהודי סביב שתי החלטות ממשלה שהתקבלו ביום ראשון ועסקו בצביון היהודי של המדינה: ראשית, הקפאת מתווה הכותל, ושנית, אישור ראשוני של "חוק הגיור". ערב קודם לכן, במוצ"ש, פורסמה בערוץ 10 כתבה בעקבות תחקיר של ארגון "מולד" על הדומיננטיות של עמותות מהציונות הדתית בהעברת תכני יהדות בבתי ספר ממלכתיים (לא דתיים). התחקירים הללו עוררו בימים שלאחר מכן גם תגובות נגד (כגון של קלמן ליבסקינד מימין ושל אבישי גרינצייג מהצד החרד"לי). שלושת הדברים הללו ביחד ממחישים מצוין מגמות עדכניות (ולא משמחות) ביחסי הכוחות ומאבקי היהדות במדינת היהודים. (ואקדים ואומר שכל אחת מהסוגיות הללו מצדיקה דיון נפרד ומעמיק. כאן לא אעשה את זה, אלא אתבונן במבט-על על התמונה המצטיירת משלושתם יחד). להמשיך לקרוא מדינת כל יהודיהּ? הכותל, הגיור והעמותות הדתיות בחינוך הממלכתי