הלכלוך הוא מופלא | דברים לפרשת צו

מאת: אורן וינטראוב

בפרשת השבוע, פרשת 'צו', מתוארת עבודת הקורבן למזבח. הדם והשמן, הקושי והדיוק, עולים מכל פסוק ופסוק. איך ייתכן שמלאכת המזבח כה מלוכלכת, כה קטנונית? להמשיך לקרוא הלכלוך הוא מופלא | דברים לפרשת צו

ויחזק ה' את לב פרעה

מאת: שחר בן עמי

הוא היה בן עשר כאשר גילו לו שיש לו את היכולת המיוחדת לחזור בזמן, ולנסות שוב. "זוהי תופעה נדירה מאוד" הסבירו לו. "ואנחנו מקפידים גם לשמור עליה בסודיות. עדיף ככה. תתקשר אם יהיו לך עוד שאלות". להמשיך לקרוא ויחזק ה' את לב פרעה

מחשבות לפרשת ויחי

מאת: דני סגל

לקראת סוף הפרשה פוגש יעקב, אולי לראשונה, את נכדיו: להמשיך לקרוא מחשבות לפרשת ויחי

שנראה כל אחד מעלת חברינו | מחשבות לפרשת ויגש

מאת: דני סגל

"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי"

לפני שתי פרשות יצא יוסף למשימה במצוות אביו, משימה שמושלמת רק בפרשה שלנו.

"לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ".

תשמע, אומר יעקב ליוסף. כל יום אתה חוזר מהשדה ומספר לי עליהם דברים רעים. לך נא וראה, תסתכל טוב, תביא את 'שלום אחיך', את המקומות שבהם הם שלמים. נמאס לי לשמוע על חוסרים, כשיהיה לך דברים טובים לספר – תחזור. להמשיך לקרוא שנראה כל אחד מעלת חברינו | מחשבות לפרשת ויגש

פרשנות פר(ע)וידיאנית – קריאה פרוידיאנית בחלומות פרעה

מאת: רגב בן דוד

צמד חלומות פרעה, שבהם פותחת פרשת "מקץ", הוא הצמד השלישי בסיפורי יוסף: קודמים לו צמד החלומות של יוסף הנער וצמד החלומות של שר המשקים ושר האופים. מבחינה סיפורית אנו מתחילים אפוא "מהסוף" – מפירוש החלומות של הצמד השלישי – המאיר לאחור גם את השניים שקודמים לו.

בקריאה מסורתית-התגלותית, החלומות המקראיים מובָנים כהיבטים נבואיים, המטרימים את שעתיד להתרחש (כך לגבי עלייתו של יוסף לגדולה ואף השתחוות האחים בפניו, כך לגבי גורל השרים, וכך לגבי שבע שנות השפע ושבע שנות הבצורת); אך בקריאה ספרותית-פסיכולוגית, נחפש את ההיבטים התודעתיים-נפשיים שבאים לידי ביטוי בחלומות, כחלק מניתוח הדמויות הספרותיות כפרוטוטיפים של דמויות אנושיות. להמשיך לקרוא פרשנות פר(ע)וידיאנית – קריאה פרוידיאנית בחלומות פרעה

ידינו שפכו, לא שפכו את הדם הזה

בשבועיים האחרונים שמעתי את המשפט הזה "ידינו שפכו, לא שפכו את הדם הזה" די הרבה, ואני כשאני שומעת ציטוט, אני הולכת למקור. מקור הפסוק "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועיננו לא ראו" הוא בחומש דברים פרק כ"א.

להמשיך לקרוא ידינו שפכו, לא שפכו את הדם הזה

אחרי דומא

הדקירה במצעד הגאווה בירושלים ושריפת משפחת דוואבשה בביתה בדומא – שניהם חלק מהניסיון הגדול שאנחנו צריכים לעמוד בו כדי לחיות כאן. להמשיך לקרוא אחרי דומא