מדינת כל יהודיהּ? הכותל, הגיור והעמותות הדתיות בחינוך הממלכתי

מאת: רגב בן דוד

הפוליטיקה הישראלית סערה בשבוע שעבר סביב סוגיות של יהדות ומדינה. זה עשוי היה להיות דבר משמח, אלמלא זה היה בנסיבות כה מדכדכות. הנה סקירה קצרצרה והסבר מדוע מדיניות המפלגות החרדיות הפוכה מהרוח היהודית שמדריכה אותנו שלא לגרום לאחרים את מה שסבלנו בעצמנו.

בשבוע שעבר סערו הרוחות בישראל ובעולם היהודי סביב שתי החלטות ממשלה שהתקבלו ביום ראשון ועסקו בצביון היהודי של המדינה: ראשית, הקפאת מתווה הכותל, ושנית, אישור ראשוני של "חוק הגיור". ערב קודם לכן, במוצ"ש, פורסמה בערוץ 10 כתבה בעקבות תחקיר של ארגון "מולד" על הדומיננטיות של עמותות מהציונות הדתית בהעברת תכני יהדות בבתי ספר ממלכתיים (לא דתיים). התחקירים הללו עוררו בימים שלאחר מכן גם תגובות נגד (כגון של קלמן ליבסקינד מימין ושל אבישי גרינצייג מהצד החרד"לי). שלושת הדברים הללו ביחד ממחישים מצוין מגמות עדכניות (ולא משמחות) ביחסי הכוחות ומאבקי היהדות במדינת היהודים. (ואקדים ואומר שכל אחת מהסוגיות הללו מצדיקה דיון נפרד ומעמיק. כאן לא אעשה את זה, אלא אתבונן במבט-על על התמונה המצטיירת משלושתם יחד). להמשיך לקרוא מדינת כל יהודיהּ? הכותל, הגיור והעמותות הדתיות בחינוך הממלכתי

פרשנות פר(ע)וידיאנית – קריאה פרוידיאנית בחלומות פרעה

מאת: רגב בן דוד

צמד חלומות פרעה, שבהם פותחת פרשת "מקץ", הוא הצמד השלישי בסיפורי יוסף: קודמים לו צמד החלומות של יוסף הנער וצמד החלומות של שר המשקים ושר האופים. מבחינה סיפורית אנו מתחילים אפוא "מהסוף" – מפירוש החלומות של הצמד השלישי – המאיר לאחור גם את השניים שקודמים לו.

בקריאה מסורתית-התגלותית, החלומות המקראיים מובָנים כהיבטים נבואיים, המטרימים את שעתיד להתרחש (כך לגבי עלייתו של יוסף לגדולה ואף השתחוות האחים בפניו, כך לגבי גורל השרים, וכך לגבי שבע שנות השפע ושבע שנות הבצורת); אך בקריאה ספרותית-פסיכולוגית, נחפש את ההיבטים התודעתיים-נפשיים שבאים לידי ביטוי בחלומות, כחלק מניתוח הדמויות הספרותיות כפרוטוטיפים של דמויות אנושיות. להמשיך לקרוא פרשנות פר(ע)וידיאנית – קריאה פרוידיאנית בחלומות פרעה